מתודות להדרכה בבתי כנסת בפולין  - מאיר שוורץ

מתודות להדרכה בבתי כנסת בפולין – ממאיר שוורץ

בתי כנסת רבים בפולין חרבים, חלקם הרוסים, כשרק קיר אחד קיים ושרידי ציורים דהויים מצוירים עליהם כשבתוכו שרידי בקבוקי בירה ... (כמו באין ספור עיירות קטנות בפולין ואוקראינה...) אחרים הפכו לספריות (בפיוטריקוב, זמוש לשעבר ועוד)חלקם הפכו למוזיאונים (טיקטין,לנצוט,זביליטובסקה גורה,קרקוב,קזימיש דולני –עד לא מזמן בית הקולנוע של העיירה... ועוד) אחרים עומדים בשיממונם אך סגורים על סורג ובריח (פשיסחא,רימינוב קרשניק,ועוד) ויש גם בתי כנסת שהפכו לבריכות שחיה עירוניות (בפוזנן ) או לפאבים (קרקוב) 
הפתגם הידוע אומר : גם ספר תורה שבהיכל צריך מזל- כוונת הדברים שיש ספר תורה שקוראים בו כול שני וחמישי ויש ספר תורה שמוציאים אותו רק פעם בשנה ,כך גם בתי כנסת הם צריכים "מזל" בשימור שלהם –מאפשר לקיים דיון לשם מה צריך לשמר את בתי הכנסת אם אין יהודים במקום ? 

בהגיענו לשם עם קבוצות נשאלת השאלה מה לעשות במקום, ברור שנספר את סיפור המקום ואת סיפור בית הכנסת וגם נוסיף סיפור על אישיות ייחודית שפעל במקום (הרמ"א בקרקוב,רמ"מ מרימינוב, ר' מאיר שפירא בלובלין ועוד) אבל לפעמים אנחנו רוצים את המעבר...

מצ"ב כמה רעיונות לפעילויות בבתי כנסת : 

(חלקם שלי וחלקם ממדריכים אחרים מי שמזהה פעילות שלו בבקשה להגיד לי ואציין זאת )

1. ללמד שיר מהתפילות המופיעות על הקירות למשל –לכה דודי בטיקטין (בית הכנסת נבנה ב1641 ( – ראה גדל על גג בית הכנסת מבחוץ) את התפילה כתבו כמאה שנה קודם בצפת ... ) הסבר קצר לפני לימוד השיר: אני מחבר בין המילים לבין המבצר =בית הכנסת ,נאמר בתפילה : "התנערי ,מעפר קומי" ובבית אחר נאמר:" התעוררי התעוררי כי בא אורך".רבי שלמה אלקבץ מחבר הפיוט אומר לעם ישראל קומו צאו מתוך הגלות עלו לארץ ...אבל היהודים לא מקשיבים וממשיכים לחיות בגלות אומר להם המחבר אם לא תעלו :"והיו למשיסה שאסיך " יבואו הגויים ויגרשו אתכם ... 
מכאן לצאת לדיון על החיים בגלות וקושי העלייה לארץ,(אין מדינת ישראל) ...
https://www.youtube.com/watch?v=at4HQssvFCY&spfreload=10
משניה 0:38 .-לכה דודי

2. משחק פרובוקציה : במהלך הנסיעה לפולין רואים הרבה מאוד גרפיטי חלקו אומנותי וחלקו מכוער ולפעמים אלים,בכניסה לבית הכנסת (בחוץ) אומר המדריך: יש לי פה ספרי לכתיבת גרפיטי (אפשר להביא מיכל בכאילו...) מי מוכן לצייר על קיר בית הכנסת : ציור גרפיטי , התל' בדרך כלל מתרעמים, חס וחלילה, מה פתאום. ? המדריך ממשיך ושואל אם הינו ליד בית קולנוע ,או בית ספר הייתם כותבים?. חלק עונים כן בטח חלק ,מה פתאום ? לפתח דיון על למה על קיר חיצוני של בית כנסת לא מציירים גרפיטי ? למה,מה זה, מקום קדוש ? אבל אני לא דתי לא הולך לבית כנסת (חוץ מיום כיפור) אז למה בית כנסת בכול אופן קדוש לי ? ... (תשובות אפשריות : כבוד למקום ,גם על מיסגד\כנסייה לא הייתי מצייר, אני בכלל לא מצייר גרפיטי .) - לפעמים שווה לקחת שני תל', שיהיו איתך מראש ויעוררו ויכוח... (פעם אמר לי תלמיד גם בתוך בית הכנסת יש מלא גרפיטי יהודי= ציורי קיר ותפילות על הקירות חייכתי ...)

3. בבתי כנסת משופצים כמו לנצוט,טיקטין אני מראה את יופיו של בית הכנסת ועושה עם התלמידים דמיון מודרך או ממש משחק של חגיגת בר מצווה למוישלה הקטן (אפשר להראות תמונה של ילד בין 13 מאותה תקופה ...עם אבא אמא סבא וסבתא...) ומספר להם על העליה שלו לתורה,הבגדים החדשים,ההתרגשות וההכנות (מחבר את זה לפרשת השבוע של ההדרכה...) ממחיש להם את ההתרגשות של הסבתות והאמא מעזרת נשים ... שר איתם את הברכות, הבנים זוכרים מהבר מצווה שלהם... נותן להם סוכריות וכולם זורקים עליו... מספר על הקידוש אחרי התפילה ,דגי הרינג,קוגל,יין שרוף ועוד.... ואז מספר על התפילה האחרונה בבית הכנסת לפני האקציה\ ההליכה ליער או מה שקרה במקום ...

4. בית כנסת שלם ויפה עם פרוכת על ארון הקודש (טיקטין,לנצוט,קרשניק) אבל כשמתקרבים להיכל אני פותח את הארון ומראה להם שהלב של בית הכנסת איננו אין את סיפרי התורה ,בית כנסת בלי סיפרי תורה הוא כמו אדם בלי לב –בלי חיות ! הדבר מעורר רגש אצל המודרכים אפשר להשמיע שיר ...

5. הפעלת : ארון הספרים היהודי – בתי הכנסת ובתי המדרש היו מקום הלימוד של העם היהודי ,כאן חוברו אלפי ספרי קודש שבהם לומדים עד היום בכול מוסדות העולם היהודי(למשל סיפרי הרמ"א שאותם הוא כתב בית הכנסת שבנה לו אביו בקרקוב .בתי הכנסת ובתי המדרש היו מלאים בארונות ספרים .אני מבקש מהחניכים וירטואלית להציע ספר להכניס לארון הספרים היהודי ,כול אחד מכניס ספר ואומר למה לדעתו הוא מתאים להיכנס לארון הספרים היהודי (אחד אומר: כי הסופר יהודי שני אומר: כי המסרים הם יהודיים וכו...) נוצר ארון ספרים מדהים ומגוון (ולא חייב שיהיו בו סיפרי קודש...) .כיאה לעם הספר...

6. בקשה לנסות להתחבר לתפילה\מזמור\שיר שכתוב על הקיר ולהסביר למה בחרת בקטע זה ...

7. לתת לחבורה זמן לתפילה אישית במקום הקדוש כול אחד לעצמו בפינה \או לקבוצות קבוצות (אפשר להדפיס קטע מתפילה או להציע לתל' להיעזר בתפילות על הקירות או בסידורים שפזורים במקום )

8. בבתי כנסת חרבים לקרוא קטעים ממגילת איכה המספרת על חורבן (רעיון של איש העדות יוסף אנזל ז"ל =האיש מחיספין ) תוך ישיבה על הרצפה לחבר את החורבן מלפני 2000 שנה לחורבן של ימי השואה.

9. לשיר או להשמיע קטע חזנות קצר להמחשת האקוסטיקה המתאימה לחזנים ומקהלות (ופחות להדרכה...)

10. ויש הפוצחים בריקוד שלא תמיד מקובל על השומרת\שומר במקום...אבל גם הם כבר הבינו והתרגלו .
אשמח לקבל עוד רעיונות לפעילויות או הערות על הכתוב – meirsc@gmail.com




By meirsc April 23, 2023
הסיפור הישראלי שלנו משחק משפחתי \ קהילתי ליום העצמאות ה75! כי רב המשותף על המפריד . כללי המשחק: מתחלקים לקבוצות של 4-6 חברים\חברות. לכל קבוצה נותנים שתי שאלות ועליהם עונה כל חבר קבוצה . איסוף: מנחה הפעילות מזמין חבר אחד מכל קבוצה להציג בפני כל המשתתפים תשובה אחת . אפשר כמובן להמשיך בסבבים נוספים דרך נוספת : בסגנון -תוכנית הטלוויזיה "סליחה מה השאלה" כשמעלים 2 משתתפים לענות על השאלה בכמה סבבים. ה משחק מביא למרכז את המשותף לכולנו 
By מאיר שוורץ May 11, 2022
מערך הדרכה לבית הבובות באושוויץ 1 סיפורו של צופן סודי ,שפלותו של האדם , ונצחון הרוח כתב בכאב: מאיר שוורץ שושן פורים תשע"ט 3-9102 הקדמה: המהלך המסע לפולין אנחנו נפגשים עם מראות וזוועות קשים . יש שם את תאי הגזים ועמודי התליה ויש את בורות הירי . ויש מקומות שהם בעיניי קשים יותר – כן . במאמר זה אבקש להמחיש את נבלותו הגדולה של האדם מול איימת ימי השואה והמלחמה. ולאומת זאת אבקש להראות את התנהגותם של אנשים שגם בבור העמוק ביותר שידעו הנאצים להקים- אושוויץ ,בחרו אנשים מסוימים לנהוג באנושיות מעוררת השתהות וכבוד. המאמר יעסוק בבית הבובות שפעל בבלוק , 42 באושוויץ 1. מקום וסיפור שרבים מדלגים עליו כי קשה להעמיד מודרכים מול הבלוק האדום ולספר מה קרה שם בפנים, בתקופת השואה בנוראה . אז מי היה "הגאון" שחשב על הרעיון ? ומי ברך על קיומו ? מי "זכה" לקבל רשות להכנס למבנה הזה ומי הוכרחו לבצע מעשים קשים בעל כורן? מי נכנסו לשם כפרס ? ומי לא הוכנס לשם ,כי אסור לו ולה להיות חלק מהפריווילגיה ה"אנושית הזאת" ? מה הקשר של רבי מאיר בעל הנס למקום הזה. ואיך צופן בעל 2 אותיות הופך לסמל הניצחון . בלוק 42 באושוויץ מיד אחרי שנעבור את השער ומעליו השלט : " העבודה משחררת" ,נראה מצד שמאל ,את בלוק 92 . (מול מקום ישיבת התזמורת) ב"בלוק 42 "נאנסו נשים במהלך היום על ידי אסירים מועדפים. על פי מרבית העדויות, בשל חוקי הגזע שימשו במקום אסירות לא-יהודיות . המקום פעל 1943 והוקם ביוזמת היינריך הימלר שחשב שתגמול האסירים – בשנים 1945 יביא להעלאת פריון העבודה במחנה וימנע הומוסקסואליות. בספרו ''בית הבובות" מתאר הסופר שורד אושוויץ יחיאל די-נור ( ק. צטניק( את סיפורה של אחות הגיבור, שאולצה לספק שירותי מין לחיילי הצבא הנאצי. על פי הספר, הנשים היו חייבות להעמיד פני נהנות - אחרת הן היו צפויות לעונש מוות. "אני רואה כהכרחי לגמול בנדיבות לאסירים שמתאמצים-במיוחד על ידי נשים בבית בושת'' -מכתב של היינריך הימלר שנשלח אל חטיבת הרווחה של ה-SS. לאסירים אשר הנאצים היו מרוצים מהם הוענקו תלושים בהם יכלו להשתמש כדי להיעזר בשירותי המקום. התלושים לא הוענקו לכל אסיר שעבד קשה, אלא רק לאסירים בעלי ערך מיוחד - למשל, כאלו שהנאצים יכלו להרוויח משיתוף פעולה עימם, כגון חברי מחתרת ובשום פנים ואופן לא ניתנו לאסירים יהודים. לדברי האסיר ריצ'רד דקאו, אסירים שהיו במצב גופני ירוד לא קיבלו גם הם תלושים: ''אם רצית אישור, היית צריך להסתדר עם איש ה-SS, הפ נתנו אישורים רק לאסירים בריאים. הם לא היו נותנים אישורים לאסירים גמורים. האסירים המיוחדים, אלו שעבדו כטבחים או ספרים של אנשי ה-SS, הם קיבלו אישורים. אני קיבלתי שני אישורים. "רציתי רק להתחבק איתה כמה שיכולתי, עברו שלוש שנים וחצי מאז שנאסרתי. שלוש שנים וחצי בלי אישה" - ריצ'רד דקאו, אסיר פולני ממכבי האש של אושוויץ. נראה שהאסירות אשר עבודתן הייתה בבית הבושת חיו "חיים טובים" (הגרשיים תוספת שלי) יחסית לחיי אסירים אחרים במחנה. הן קיבלו תזונה טובה יותר וגישה למוצרי מותרות כל כניסה להריון או חולי )למשל, מחלת מין( העמידה אותן בסכנה מיידית, כיוון שנשים אשר קרה להן אחד מהשניים לא נראו עוד. "בית זונות ששימש בעיקר אסירים פוליטיים גרמנים ופולנים תמורת תשלום של מארק אחד – תור היה מסתדר ברחוב לפני בלוק 92 שם סידרו בקומה ראשונה עשרים חדרים למטרה זאת- כל בחורה קיבלה לקוחות 5 פעמים אחרי מפקד הערב- כל סיבוב בן עשרים דקות.'' אסיר פוליטי שנמצא באושוויץ. — DANEMAN FRANZ על פי חוקי הגזע הנאצים נאסרו מכל וכל יחסי מין בין "ארים" לבין יהודים. כך שאסירים יהודים מעולם לא קיבלו תלושים למקום. לכן הדעה הרווחת היא כי אסירות יהודיות לא נלקחו לבית הבושת . אם כי קיימות גם עדויות על יחסים אסורים בין חיילי אס. אס. גרמנים ליהודים. עד כאן נתונים "יבשים " על המקום ופועלו כפי שליקטתי מויקיפדיה . ספר חדש בשם ''בתי הבושת של מחנות הריכוז'' (Das KZ bordell) מאת רוברט זומר יליד מזרח גרמניה. מספר על 11 בתי בושת כאלו שפעלו בכמה מחנות ריכוז . בספרו מציין זומר שבמחנה אושוויץ הועסקו עשרות נשים בעל כורחן בעבודה הבזויה והקשה הזאת .ולכן לקרוא להן זונות זה לא הוגן ולא נכון. רק לדמיין את האשה \האסירה\ העבד שהופכת בעל כורכה ממורה,רואת חשבון או עו"ד לבובה בבית הבובת נשמע מזעזע . וכול עונשה על שהייתה יפה... "הובטח להן שישוחררו כעבור חצי שנה אם יעבדו שם, אך ההבטחות לעולם לא כובדו", אמר ההיסטוריון . הן נדרשו לספק מין לאסירים נבחרים מדי ערב, בין השעות שמונה לעשר בלילה, ובימי ראשון בצהריים. "בתי הבושת מבטאים מימד נוסף של הזוועה הנאצית, שבמסגרתה קורבנת הנאצים נדרשו לבצע עבירות בנשים", אמר זומר. ( - תיאורו ,ברגע שהאס.אס היה מנפיק אישור להפעלת בית בושת, האסירים של זומר שראיין מספר אסירי מחנות : הזכאים לביקור היו עוברים בדיקות רפואיות. אם שמם הוקרא במסדר הערב, הם הוצעדו אל מבנה שבו רופא בדק את אברי המין שלהם. אפילו יחסי המין עצמם התקיימו תחת עיניהם הפקוחות של הסוהרים, ותועדו ביומני האס.אס. "היו להם חורי הצצה", הסביר זומר, "... 11 דקות של ... בתנוחה המיסיונרית הורשו לאסירים") בעומדי עם תלמידים מול המקום הנורא הזה אני אומר שהם : "מבחינתי יש באושוויץ מקומות יותר קשים מתאי גזים " .המקום הזה "הפלנטה האחרת" הוא מקום של מוות כאן רצחו בני אדם .אבל כאן לפני שרצחו בני אדם רצחו את התמימות ,רצחו את האנושיות ! אז אני מספר להם מה היה במקום הנורא הזה. מוסיף ואומר: האמת ,שלא ראוי שנדבר על מה שהיה כאן, אז למה אני בכלל מרשה לעצמי לעמוד כאן ולספר (בעיניים עצומות אני מתבייש להסתכל לתלמידים בעיניים) כי תאי גזים היו ואינם עוד .ניצול ורישעות קיימת גם היום . ואת זה אני מבקש לברר ולהראות שאנחנו בני אדם ! אנחנו לא ניתן לזה יד! היו אסירים שנכנסו פניה ורק חיבקו את האסירה ולא עשו איתה את המעשה . וזו גדלות נפש. קשה להעמיד אותנו בכלל בהבנת ,ההתמודדות של הנשים המסכנות שאולצו והפכו לאנוסות בעל כורחן . הגרמנים לא זו בלבד קיעקעו על זרוען את מספרי האסיר לאסירות אלו הוסיפו וקיעקעו על החזה גם את אות הקלון זונת שדה. שאלות נוספות שאני מעלה למחשבה: 1. יהודים לא נכללו בכלל ב"חגיגה" אנחנו היינו אונטרמענטש= תת אדם ואנו לא ראויים לא להיות הבנות בתוך הבית ולא האסירים המתוגמלים. (יש מי שיגיד למזלנו...) 2. שימו לב שהיה אסיר אחד לפחות (ריצרד דקאו) שסיפר שהוא היה נכנס פנימה והיה רק מחבק את הבת .איזה אנושיות מדהימה. גם בתוך בית הבובות היו שידעו לשמור על צלם האדם . סיפור בתוך סיפור א' : לקבוצות מתאימות אני ממשיך ומספר על רבי מאיר בעל הנס ,שהציל את גיסתו מקובה של זונות . אושוויץ לא היה המקום הראשון בעולם שכובשים אכזריים השתמשו בנשים לצורך פרס למיוחסים... אחותה של ברוריה אשתו של רבי מאיר נלקחה לקובה של זונות =בית זונות רומי .ואולצה לעשות מה שעושים שם . רבי מאיר בעל הנס ,מגיע לשם ופודה אותה במעשה ניסים – הסיפור במלואו מסופר במסכת עבודה זרה דף יח' עמוד א' מצ"ב הסיפור : ברוריא דביתהו דר' מאיר ברתיה דר' חנינא בן תרדיון הואי .אמרה לו: זילא בי מלתא דיתבא אחתאי בקובה של זונות . שקל תרקבא דדינרי ואזל, אמר: אי לא איתעביד בה איסורא מיתעביד ניסא, אי עבדה איסורא לא איתעביד לה ניסא. אזל נקט נפשיה כחד פרשא .אמר לה: השמיעני לי ,אמרה ליה: דשתנא אנא . אמר לה: מתרחנא מרתח ,אמרה לו: נפישין טובא )ואיכא טובא הכא( דשפירן מינאי . אמר: ש"מ לא עבדה איסורא ,כל דאתי אמרה ליה הכי . אזל לגבי שומר דידה ,א"ל: הבה ניהלה ,אמר ליה: מיסתפינא ממלכותא ,אמר ליה: שקול תרקבא דדינרא, פלגא פלח ופלגא להוי לך . א"ל: וכי שלמי מאי איעביד ?א"ל: אימא אלהא דמאיר ענני ומתצלת . א"ל: ומי יימר דהכי איכא] ? א"ל השתא חזית .[הוו הנהו כלבי דהוו קא אכלי אינשי, שקל קלא שדא בהו, הוו קאתו למיכליה[, אמר :אלהא דמאיר ענני! שבקוה, ויהבה ליה. סיפור בתוך סיפור ב' : אחד האסירים המפורסמים באושוויץ היה יחיאל דינור = ק.צטניק . שכתב גם על בית הבובות . קצטניק סיפר שכול יום ובמצבים קשים הייתה לו תפילה מיוחדת שאמר: והיא גם כתובה בדף הראשון של כול ספריו. צופן בן 2 אותיות : א.ד.מ.ע = אלוהה דרבי מאיר ענני. על ידי צופן זה שיחרר רבי מאיר את אחות אשתו מבית הזונות הרומי .כפי שראינו לעיל ועל ידי צופן זה נגאל ק. צטניק מאושוויץ – כפי שהוא מעיד על עצמו . א.ד.מ.ע. "… כוחו של לחש זה אני מאמין חילצני מאושוויץ". 1 – קצטניק אך כאן לא נגמר הסיפור ידוע מההיסטוריה על יהודיה אחת, שהייתה בבית בובות .(כנראה שהצליחה להסתיר, את יהדותה). הרב אפרים אושרי כותב על כך בסיפרו שו"ת ממעמקים חלק א' סימן כז' . איתמר לוין מביא את הסיפור במלואה בספרו "אותיות של אש". עמ': 431-432 אספר במילים שלי: מסופר על אישה צעירה ,ממשפחה מכובדת מהעיר קובנה )ליטא( שחזרה אחרי המלחמה ופגשה את בעלה .ילדיהם נרצחו כולם ע"י הנאצים יש"ו. הבעל ראה שעל זרועה של אשתו ,חקוק הכיתוב הנורא: "זונת שדה" (במקומות מסוימים חקקו את המספר על הזרועה). הבעל נרתע מלחזור לאשתו . האישה והבעל הלכו בוכים לרב אפרים אושרי . הוא שמע את הסיפור ובבכי תמרורים , ואמר להם )ביקש( אותם לחזור לחיות כזוג ולהקים בית נאמן בישראל . וכך היה וזכו לגדל, דור חדש . התשובה מדהימה וכדאי לראות את הדברים המדויקים . בהדרכה אני מספר את הסיפור בעל פה בלי להיכנס לעומק התשובה . ואומר למודרכים: תראו כמה מפלצתיים היו הנאצים ועם מה האנשים הגיבורים , ששרדו נאלצו להתמודד. המקום הזה הוא אחד משיאי שיפלותו של האדם. סיכום: הרשע בעולם לא התחיל באושוויץ הנאצים לא המציאו את האכזריות והרע. הם הביאו אותו לשיאים חדשים . קובע של זונות ובית הבובות הן שתיהן מעשה שטן אנושי . תפקידני לדאוג שאושוויץ על כול חלקיה ופרטיה , לא ישכח והדברים לא יקרו שוב – לעולם לא עוד! רעיון דומה מופיע אצל פרימו לוי בספרו "השוקעים והניצולים" בו הוא טוען שהשואה היא הליכה של בני-אדם למצב קיצוני ביותר, שבו מתקיימות תופעות קיצוניות, כמצפן בקוטב הופכת דעתו של האדם להיות סתורה עוד יותר. כה קיצונית היא ההליכה לאושוויץ עד אשר אי אפשר להעלותה על הכתב ולכן תמיד תישאר חידה. אם את אושוויץ בני אדם בראו אזי המסר החשוב של המחבר הוא כי אסור לשכוח את אושוויץ, "אם אושוויץ תישכח אזי בני אדם אינם ראויים להתקיים". meirsc@gmail.com : להערות ותגובות מאיר שוורץ
By מאיר שוורץ May 11, 2022
תאריכון מחתרת ניל"י זכרון יעקב – מאיר שוורץ 2-5-2022 פעילות המחתרת התקיימה למשך שנה ועשרה חודשים בשנים 1915-1917 כל תקופת פעילות המחתרת אהרון אהרונסון (שר החוץ) מסתובב בעולם ויוצר קשר עם הבריטים ,בפועל שרה אהרונסון ואבשלום פיינברג מנהלים את ענייני רשת הריגול בזיכרון יעקב ועתלית.
לכל המאמרים