מסעות שורשים

צפו בהרצאה שלי על חיי היום יום במחנה בירקנאו https://cdnapisec.kaltura.com/p/2712171/embedPlaykitJs/uiconf_id/45244061?iframeembed=true&entry_id=1_mrey6b8s

צפו בהרצאה שלי על ישיבת חכמי לובלין

לזכור ,לא לשכוח -מאיר שוורץ פתיחה: שהר הזיכרון יזכור במקומי יהודה עמיחי, בתוך "שירי ארץ ציון ירושלים": שֶׁהַר הַזִּכָּרוֹן יִזְכֹּר בִּמְקוֹמִי, זֶה תַּפְקִידוֹ. שֶׁהַגַּן לְזֵכֶר יִזְכֹּר, שֶׁהָרְחוֹב עַל שֵׁם יִזְכֹּר, שֶׁהַבִּנְיָן הַיָּדוּעַ יִזְכֹּר, שֶׁבֵּית הַתְּפִלָּה עַל שֵׁם אֱלֹהִים יִזְכֹּר, שֶׁסֵּפֶר הַתּוֹרָה הַמִּתְגַּלְגֵּל יִזְכֹּר, שֶׁהַיִּזְכֹּר יִזְכֹּר. שֶׁהַדְּגָלִים יִזְכְּרוּ, הַתַּכְרִיכִים הַצִּבְעוֹנִיִּים שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיָה, אֲשֶׁר הַגּוּפִים שֶׁעָטְפוּ הָפְכוּ אָבָק. שֶׁהָאָבָק יִזְכֹּר. שֶׁהָאַשְׁפָּה תִּזְכֹּר בַּשַּׁעַר. שֶׁהַשִּׁלְיָה תִּזְכֹּר. שֶׁחַיַּת הַשָּׂדֶה וְעוֹף הַשָּׁמַיִם יֹאכְלוּ וְיִזְכְּרוּ, שֶׁכֻּלָּם יִזְכְּרוּ. כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָנוּחַ. מהספר "מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול" - הוצאת שוקן, ירושלים ותל-אביב 1985 משהו אישי: (שמי מאיר חיים שוורץ -המלחמה נתנה לי את שמי והמלחמה לקחה לי את השם . שמי הפרטי ניתן לי לזכרו של אח של סבא שלי שלחם כפרטיזן .ושם משפחתי נלקח ממני -אבל זה סיפור ארוך אותו תשמעו במסע בפולין .)עד כאן הקדמה קצרה. שאלות שנזרקות לחלל האוויר בלי לתת תשובה: אז למה לנו כול הזיכרון הזה? מה יקרה אם לא נזכור? את מה אני צריך לזכור? לעם ישראל יש הרבה שמות ,אחד מהם הוא " עם הזיכרון" - היום הראשון והשני בלוח השנה היהודי נקרא- יום זיכרון (אנו מבקשים מאלוקים לזכור אותנו ולכתוב אותנו: בספר חיים טובים ) חצי שנה אחר כך אנחנו מצווים להגיד: "עבדים היינו לפרעה במצרים" . ו"כאילו יצאנו ממצרים" -ממש "משקרים" לילדים ואומרים להם אני ואבא שלי היינו עבדים במצריים ...אבל זה היה מזמן מזמן... ועל לוח השנה העברי יש עוד הרבה ימים וחגי זיכרון . עם הזיכרון – על כך אמר יגאל אלון (שר החינוך) "עם שאינו זוכר את עברו, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל". במהלך ההיסטוריה, עמים רבים קמו וגם נעלמו מעל במת ההיסטוריה. ולמה? אנחנו, עם ישראל, עם קטן במקום קטן על הגלובוס שסבל מרדיפות ופוגרומים ורוב שנות קיומו לא חי על אדמתו ובארצו , אנחנו מצווים לזכור ולא לשכוח . אנחנו עם קדום ו"עם הקידמה" - לארץ ישראל קוראים "ארץ קדם" – ואנחנו הולכים תמיד עם הפנים קדימה . (האמונה במשיח ובעתיד טוב, הוא אמונה מרכזית אצל היהודים) אנחנו גם מבקשים: "חדש ימנו כקֶדֶם". (מגילת איכה פרק ה' פסוק ב ) המילה קֶדמָה היא מילה יחידאית בעברית -יש בא גם עבר וגם הווה במילה אחת . והארץ שלנו היא ארץ העבר, ההיסטוריה שלנו והעתיד שלנו . כשאנחנו אומרים "חדש ימנו כקדם" אנחנו אומרים : שאת העתיד אנחנו מבקשים לבסס על העבר שלנו . רק כך נשרוד רק כך נחיה לנצח. ונצח זה ניצחון ועתיד . לדיון: היום הגענו לכאן כדי לבחון את משמעויות הזיכרון שלנו כיחידים ,כמשפחה, כקבוצה, כעם .(אם אנחנו בשטח בסיור זיכרון באנדרטאות בארז או במסע שורשים בארץ או בעולם) ראש העיר (בכול עיר שבוחרים לפתוח כך...) בחר לבנות גן זיכרון ,אפשר היה לבנות פה בתים רבים ,שיניבו הרבה כסף להרבה אנשים ,ותשלומי ארנונה לעירייה אבל ראש העיר בחר לבנות כאן גן זיכרון. למה? מה כול כך חשוב בגני זיכרון? ואולי זיכרון, זה לזקנים ? למדריכי פולין? אנחנו החברה הצעירים תנו לנו לנוח ... ממליץ לפתח דיון על מהות הזיכרון. אפשר להוסיף גם את השאלה מה ההבדל בין לזכור ללא לשכוח כפי שהתורה מבקשת מאיתנו זכור את אשר עשה לך עמלק ... ובסוף התורה מוסיפה לא תשכח. יש הבדל בין לזכור ללא לשכוח? מי לא שוכח ומי מחויב לזכור?