הדרכה אמונית בברקנאו -אושוויץ 2 - מאיר שוורץ
הדרכה אמונית בבירקנאו- אשוויץ 2. – מאיר שוורץ
הקדמה:
תלמידים דתיים רבים מגיעים למסע עם שאלות אמוניות רבות , וכמובן יוצאים מהמסע עם שאלות ותהיות רבות בנושאי האדם ואלוקים.
במהלך שנות הדרכה רבות ניסיתי לפתח מערך הדרכה אמוני לאתרים שונים בפולין מצ"ב מערך הדרכה ראשון בנושא.
חשוב לציין שהנקודות להדרכה שיועלו במערך זה הם בנוסף להדרכה הרגילה במחנה , הנקודות האמוניות יכולות להשתלב במהלך ההדרכה או כנקודות הסבר נוספות.
פתיחה במגדל:
במהלך הסיור במחנה נעלה כמה סיפורים אמוניים של יושבי המחנה בשנות השמד ודרכם נדון בענייני אמונה בעקבות מאורעות השואה..
מסופר על קבוצת אסירים שהתכנסו כל יום בסתר לתפילת מנחה, התפילה הסודית התקיימה בחיפזון ותוך סיכון אישי גדול מאוד , במהלך אמירת המזמור : "אשרי יושבי ביתך " דילגו המתפללים על הפסוק :" טוב ה' לכול ורחמיו על כל מעשיו".
( מתוך הספר אני מאמין)
שאלה לתלמידים: מדוע בחרו המתפללים לדלג דווקא על פסוק זה?
בצריף בכניסה מצד ימין ( אחרי המחראות): אני נוהג לספר על סבי שנהג כל ערב ללמוד כמה משניות עם חלק מחבריו לצריף. סיפור שהיה כך היה: ר' יחיאל הלוי שוורץ מהעיירה זווירצ'ה חסיד אלכסנדר היה ,הוא ובני משפחתו הגיעו לאושוויץ באוקטובר 1943, במשלוח האחרון מהגטו בעיירה שלהם.אישתו רחל ושתי בנותיו חנה, ובילא נלקחו מיד להשמדה ר' יחיאל ובנו אברהם יששכר , נשלחו לעבודות כפיה במחנה.במהלך החיים במחנה הצליח סבא להגניב לתוך המחנה ספר משניות קטן שמצא תוך סיכון נפשי גדול מאוד ,וכל ערב היה יושב עם קומץ חברים ולומד איתם תורה.
[אפשר לפתח דיון מעניין , האם היה מותר לסבא להסתכן ולהבריח לתוך המחנה את ספר המשניות השאלה האם מבחינה הלכתית היה מותר לו להסתכן שהרי ידוע שרק על שלושה דברים יש ייהרג ועל יעבור והמקרה הזה הוא לא חלק מהם ?
תשובות רבות ומעניינות מתקבלות מהתלמידים: אסור אבל הנפש צריכה את הלימוד ולכן אסור לשפוט את ר' יחיאל, או תשובה אחרת שמותר כי הוא לא בטוח היה מקבל על כך גזר דין מוות,והלימוד מחזק את הנפש ]
אחרית דבר: סבא יחיאל ניצל והקים משפחה חדשה בא"י.
בסיום הסיפור אני נוהג ללמוד עם הילדים משנה מתוך מסכת אבות פרק ו' משנה ד: כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך אשריך וטוב לך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא.
באופן אישי אני בסוף המשנה שואל את ר' יחיאל ( סבי ז"ל )שאלה שנזרקת לחלל הצריף... מעניין איך למדת משנה זו כאן באושוויץ ואיך למדת אותה אחרי השחרור בארץ ישראל?!! .
לאחר הלימוד אני מבקש מכל מי שסבא שלו או סבתא שלו ניצלו ממחנה אשוויץ להגיע ולעמוד לידי וביחד אנו מברכים בשם ומלכות : ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה נס לאבותיי במקום הזה.
( כך מקובלני מהרב מרדכי איילון שליט"א שראיתי אותו עושה כך, ואמר לי שעד דור שלישי מברכים בשם ומלכות את הברכה המיוחדת הזו.)
הברכה המשותפת מעורר את התרגשות רבה ולאחריה אנו שרים "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח..." או שיר אחר לפי אופי המשלחת .
על הרמפה:
מברכים ברוך שעשה לי (עד דור 3) או ברוך שעשה נס לאבותי במקום הזה.
אחרי הסבר לאן נשלחו האנשים שירדו מהרכבות אני מספר למשלחת את הסיפור הבא: מסופר על חסיד של רבי אלימלך מליז'אנסק שביקש מרבו ללמוד איך עושים תשובה וחשבון נפש לפני ראש השנה ויום הכיפורים, שלח אותו רבי אלימלך לחסיד כפרי שגר בכפר קטן ליד ליז'אנסק וביקש ממנו לעקוב בחשאי אחרי החסיד .
בערב יום הכיפורים הלך החסיד לכוננית הספרים שלו והוציא משם מחברת עבת כרס ,והחל קורא בא בעיון ובכוונה רבה: ביום ב' בתשרי לא נטלתי ידיים, ביום ח' בחשוון לא התפללתי מנחה ,ביום ו' באדר לא ברכתי בירכת המזון וכו' וכו' נאנח האיכר ואמר : ריבונו של עולם סליחה ומחילה. ואז ניגש האיכר שוב לכוננית הספרים והוציא משם חוברת נוספת נאנח אנחה גדולה ,פתח את החוברת והחל לקרוא בלחש, ביום ד' במר חשוון ריבונו של עולם מתה סוסתי , ביום ח' בכסלו שודדים גנבו לי את עגלתי היחידה , ביום ד' בניסן קוזאקים פולנים שרפו את אסמי וכו' וכו' .ריבונו של עולם בו ונעשה עסק אני מוחל לך על כל מה שעשית לי מחל לי בעוונותיי הרבים על פשעי.
"ביום הכיפורים אנו אומרים על חטא שחטאנו לפניך בתשומת יד, ריבונו של עולם במקום הזה נשלחו מאות אלפי בניך ובנותיך על יד "תשומת יד" של הצורר למוות, מי יחיה ומי ימות, בתשומת יד ימינה ושמאלה לחיים ולמוות, אנא ה' רחם עלינו והפסק את השמד וההרג מבני בריתך אנו מוחלים לך על כל תשומות היד שנעשו כאן מחל לנו על כל עוונותינו!!
( הנושא קצת קשה ולפעמים חריף מדי להציג את הדברים כך ניתן לעדן את הקריאה כלפי שמים ולבקש דווקא כאן רחמים על עם ישראל בארץ ישראל.)
בדרך כלל אנו ממשיכים בשירה חרישית על הרמפה עד קרמטוריום מס' .3
מעל לקרמטוריום אני מספר את הסיפור על כ :50 בחורים חסידים שנשלחו בליל שמחת תורה להשמדה והוכנסו לאחד הקרמטוריומים בבירקנאו אשוויץ . אחד הבחורים נזכר שליל שמחת תורה היום ואמר לבחורים- חבריו בואו ונצא בריקוד של ליל שמחת תורה, החלו הבחורים רוקדים ושרים : "וטהר ליבנו לעובדך באמת" ( אני מתחיל לשיר עם הקבוצה את השיר הקבוצה ממשיכה לשיר ואני ממשיך לספר את הסיפור תוך כדי השיר ברקע).
מפקד הקרמטוריום הציץ פנימה ושאל על מה המהומה אמרו לו הזונדר קומנדו או יהודים אחרים שהיו שם שהם רוקדים כי היום זה יום חג של היהודים . התעצבן הקצין הגרמני
והורה להפסיק את שירה והריקודים אך הבחורים המשיכו בשלהם ושרו בקול גדול "וטהר ליבינו לעובדך באמת". הורה הקצין הגרמני להוציא את הבחורים מתא הגזים לשכנם בצריף סמור תוך שהוא מבטיח להם שלמחרת יטפל בהם באופן אישי...!
נשלחו הבחורים לצריף ,ולמחרת בבוקר מוקדם יצאו לעבודה במקומות מרוחקים וחלקם ניצל
( מתוך אני מאמין)
סיפור נוסף ( במידה ויש זמן) :
"כאשר הגיעו לאושוויץ יהודיי הונגריה הם היו תמימים מאוד, למחנה הגיע הרב ראטה עם בניו בנותיו ואישתו .את אשתו והבנות שלחו מיד להשמדה ,והרב ובניו נשלחו לעבודה. הרב ראטה ,רב קהילה חרדית מהונגריה לא הסכים לאכול אוכל לא כשר ,ולכן נחלש מאוד תוך זמן קצר. הרב אהרונסון ( לימים רבה של פתח תקווה ) ניסה לשכנע אותו לאכול אך הרב ראטה סרב.
הרב אהרונסון הצליח להכניס את הרב ראטה לעבוד בעבודה קלה מאוד( יחסית) ,אך הקאפו האחראי שהיה יהודי הסכים להכניסו לקומנדו העבודה שלו בתנאי שיתחיל לאכול , הרב הסכים בלית בררה . אחרי כמה ימים בא הקאפו היהודי לרב אהרונסון ואמר לא שהוא רוצה להזמין את הרב ראטה לדין תורה כי הוא לא אוכל ובכך מסכן את כולם."
השאלות הנשאלות בעקבות הסיפור:
1. האם היה לרב ראטה מותר לאכול אוכל לא כשר?
2. למה לא אכל הרב ראטה את האוכל?
3. למה פנה הקאפו לרב אהרונסון לקיום דין תורה ולא השתמש בסמכותו,לאלץ את הרב ראטה לאכול?
4. מה דעתכם על הרב ראטה ,הקאפו, הרב אהרונסון?
סיום הסיפור: למרות דין התורה שנפסק לרב ראטה שהוא חייב לאכול את האוכל במחנה ,הרב לא אכל נחלש מאוד ומת מתשישות .
הנקודה העיקרית שאני רוצה להראות/ להמחיש לתלמידים זה את דרך הטיפול בבעיה שנוצרה ,דרך טיפול דתית –דין תורה . דרך חיים שאנו חיים בה פועלים על פיה וגם ברגעים הכי קשים לא נוטשים אותה כדרך חיים.
( הסיפור מתוך הספר "עלי מרורות" לרב אהרונסון. ספר מומלץ מאוד לסוגיות אמונה בשואה)
כמה הארות והערות:
העניין העיקרי במערך ההדרכה הוא התנהגות דתית למרות החיים הקשים והמוות היום יומי שחוו האסירים וכן ההתנהגות הדתית המיוחדת של בודדים וקבוצות לאו דווקא בשאלות הלכתיות ישירות כי אם בהתנהגות דתית כמו לימוד תורה ,או שאלות הלכתיות או דיני תורה וכדומה
.
שנית הנער או הנערה שמגיעים היום לאושוויץ חשים חיבור נפשי עמוק לאסירים , מתוך שאנו מחברים אותם לסיפורי הגבורה הדתית אמונית ,דרך הסיפורים הם מזדהים עם הסיפורים ,וחווים את העשייה הדתית בדרך שונה ומיוחדת . כפי שכתב לי נער אחרי המסע:
" מאז הסיפור על תפילת המנחה באושוויץ כל פעם שאני אומר אשרי יושבי ביתך- אני מרגיש שטוב ה' לכול ורחמיו למרות הכל על כל מעשיו"( – ציטוט ממכתב)
# לא לכל קבוצה דתית יש צורך בחידוד המסרים כפי שהובאו במערך הדרכה זה, יש קבוצות שלא צריך לעורר אצלם את הנושא בחריפות יתר ורצי לגעת יותר בעדינות בתחום אמונה בשואה או אמונה בעקבות מאורעות השואה ולכן אין צורך לשאול שאלות אלה רק לספר את הסיפורים.
# לחלק מהדילמות המוצגות במערך לא נתתי תשובות ,גם במהלך ההדרכה אני משאיר חלק מהדברים פתוחים כי לעניות דעתי חלק מהשאלות נפתרות בדילמה הבאה, במידה ומתפתח דיון חשוב לשמוע את התלמידים אך לא תמיד צריך לתת תשובות על המקום, לדעתי רצוי לתת למראות ולתחושות להיטמע בגוף ובנפש ורק בערב בשיחת משלחת אפשר לדבר על כך.
אשמח מאוד להערתכם בנושא הדרכה אמונית בפולין בכלל ומערך זה באופן ספציפי.
מאיר שוורץ- meirsc@gmail.com
ן
